דף הבית » האמת מאחורי שכר העוני בתעשיית האופנה
האמת מאחורי שכר העוני בתעשיית האופנה
הזול עולה ביוקר לאחרים – תעשיית האופנה והמנגנון הסמוי של עוני מתמשך
העולם צורך בגדים בקצב שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה. רשתות אופנה עולמיות משיקות מאות פריטים חדשים מדי עונה, ולנו הצרכנים נראה שהכול טוב: המבחר עצום, המחירים נגישים, והטרנדים תמיד מעודכנים. אבל מתחת לפני השטח, משהו הרבה פחות נוצץ מתרחש.
מאות מיליוני עובדים, בעיקר נשים וילדים במדינות מתפתחות, עובדים שעות ארוכות בשכר זעום, לעיתים פחות מדולר אחד ליום. תעשיית האופנה הפכה למערכת גלובלית שמנצלת אוכלוסיות מוחלשות, מטשטשת אחריות תאגידית, ומעודדת תרבות צריכה ריקה – על גבם של בני אדם.

מהו שכר עוני בתעשיית האופנה?
הגדרה בסיסית:
שכר עוני (Poverty Wage) הוא שכר שאינו מספיק לכיסוי ההוצאות הבסיסיות של אדם או משפחתו – כולל מזון, מחסה, בריאות, חינוך ותחבורה. בשונה משכר מינימום חוקי, שהוא לעיתים נמוך משמעותית – שכר מחיה (Living Wage) מתחשב בצרכים האנושיים המינימליים.
דוגמה מצמררת:
בבנגלדש, שהיא אחת מיצואניות הביגוד הגדולות בעולם, שכר המינימום לתופר/ת עומד על כ-95 דולר בחודש (נכון לשנת 2024). מדובר בפחות מדולר לשעה, בזמן שההוצאות המחיה בעיר כמו דאקה עולות פי שניים.
נתונים קשים – מאחורי המספרים:
- יותר מ-75 מיליון איש עובדים בשרשרת האספקה של תעשיית האופנה העולמית.
- כ-80% מהם נשים, רבות מהן צעירות מאוד, וחלקן אף קטינות.
- מעל ל-85% מהמועסקים בתחום אינם משתכרים שכר מחיה.
- 1 מתוך כל 6 אנשים בעולם עובדים ישירות או בעקיפין בתעשיית האופנה.
איך זה קורה? – המנגנון שמקבע שכר עוני
- תחרות בין מדינות מתפתחות
מדינות כמו וייטנאם, קמבודיה, הודו ובנגלדש מתחרות על חוזים עם חברות ענק. הדרך לזכות בהם? הצעת שכר נמוך יותר, תקנות רכות יותר, ו"יעילות" שנובעת מהיעדר זכויות עובדים. - קבלנות משנה
חברות האופנה לא מעסיקות את העובדים ישירות – הן חותמות חוזים עם מפעלים מקומיים, שמעבירים לעיתים את העבודה למפעלי משנה, מה שמאפשר לטשטש אחריות משפטית ומוסרית. - "הזמנות מהירות" – Fast Fashion
עיצוב, ייצור, שינוע ומכירה של בגדים בתוך שבועות ספורים. התוצאה: לחץ אדיר על קווי הייצור, שעות עבודה בלתי נגמרות, ולחץ להורדת עלויות בכל מחיר.

דוגמאות מהעולם – מציאות בשטח
רנה, תופרת בקמבודיה:
"אני עובדת מ-6 בבוקר עד 9 בלילה. אם אני לא מספיקה את המכסה היומית – מורידים לי מהשכר. לפעמים אני לא אוכלת כדי להשאיר כסף לילדים שלי."
דו"ח של Clean Clothes Campaign:
במפעלים באתיופיה, תופרים משתכרים 26 דולר לחודש. הם ישנים בתוך המפעל או בדירות רעועות, ומעידים על התעללות מילולית, איומים, ואף הטרדה מינית.
מהן ההשלכות של שכר עוני?
- מעגל עוני בלתי נגמר
שכר עוני אינו מאפשר יציאה מהמצוקה. הוא מונע חיסכון, השכלה או שיפור במצב התעסוקתי של הדור הבא. - בריאות לקויה
אנשים שעובדים 14 שעות ביום וניזונים מדיאטה בסיסית ביותר – סובלים ממחלות כרוניות, פציעות עבודה, ודיכאון. - פגיעה בזכויות נשים
נשים רבות בתעשייה חשופות להטרדות, לעבודות בלתי חוקיות, ולמחסור בהגנה משפטית. - הוזלת חיי אדם למען רווח
כאשר חברות נותנות עדיפות לרווחיות על פני תנאים אנושיים – נוצר עולם בו חיי אדם הם שיקול עלות בלבד.
תירוצים נפוצים של חברות אופנה – והאמת שמאחוריהם:
- "אנחנו לא אחראים – אנחנו לא בעלי המפעלים."
❌ בפועל, החברות קובעות את לוחות הזמנים והתקציבים הדוחקים. - "שכר המינימום במדינה משולם כחוק."
❌ שכר המינימום לרוב נקבע בלחץ פוליטי ונמוך משכר מחיה. - "אנחנו עובדים עם ספקים שמתחייבים לסטנדרטים."
❌ פעמים רבות מדובר בהצהרות יח"צ ללא פיקוח אמיתי בשטח.
מי נלחם בשכר העוני? – יוזמות, ארגונים ופתרונות
- Fashion Revolution
קמפיין עולמי שמקדם שקיפות – כולל יוזמה לשאול את המותגים "מי עשה את הבגדים שלי?" - Living Wage Foundation
ארגון בינלאומי שפועל לקביעת שכר מחיה הוגן לכל מדינה בהתאם ליוקר המחיה המקומי. - מותגים שקופים
חברות כמו Patagonia ו-Eileen Fisher מצהירות על שכרי עובדים, תנאי עבודה, ושיטות הייצור שלהם. - צרכנות מודעת
קונים שמבקשים לדעת לא רק מה התווית – אלא מה ההשפעה.
סיכום:
שכר העוני בתעשיית האופנה אינו תוצאה מקרית – אלא מערכת שלמה שמבוססת על הסתרה, נוחות כלכלית, ורווחיות קיצונית. הבחירות שלנו כצרכנים לא משנות רק את הארון שלנו – הן משפיעות על מיליוני עובדים בעולם.
ככל שנהיה מודעים יותר, נדרוש שקיפות ונתעקש על אחריות – כך נוכל לשנות את חוקי המשחק. אופנה לא צריכה להיות זולה על חשבון האנושיות.
כתבות מובילות










