דף הבית » פליטות פחמן וייצור טקסטיל – המספרים שלא מדברים עליהם
פליטות פחמן וייצור טקסטיל – המספרים שלא מדברים עליהם
המספרים שהמותגים שומרים לעצמם – כך מזהמת כל חולצה את כדור הארץ
תעשיית האופנה היא בין התעשיות המזהמות ביותר בעולם. רוב הציבור מקשר בין שינויי אקלים למכוניות, למטוסים או למפעלי תעשייה כבדה – אבל דווקא הבגד שאנחנו לובשים בכל יום הוא גורם משמעותי שפולט כמויות עצומות של פחמן דו-חמצני (CO2) לאטמוספירה. כל חולצה, כל זוג ג'ינס, כל מעיל, משאירים אחריהם טביעת רגל פחמנית כבדה. והמספרים? הם מפתיעים ומדאיגים כאחד.

כמה פחמן נפלט באמת?
תעשיית האופנה אחראית על כ-10% מכלל פליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם – יותר מכל הטיסות הבינלאומיות וההובלה הימית גם יחד. כל שנה מייצרת התעשייה הזו כ-1.2 מיליארד טון של פחמן, וזה רק בשלב הייצור. כשמוסיפים לכך את ההובלה, הצריכה והשינוע – המספרים עולים דרמטית.
הנה כמה נתונים שממחישים את הבעיה:
- ייצור של חולצה אחת מכותנה = פליטה של כ-2.1 ק"ג CO2
- זוג ג'ינס אחד = פליטה של כ-33.4 ק"ג CO2
- כל שנייה, נשרפת כמות בגדים שמספיקה למלא משאית אשפה – וכמובן, גם זה מייצר פליטות
שרשרת ייצור פחמנית: מגידול ועד סל
חקלאות כותנה
גידול כותנה צורך כמויות מים אדירות ודורש שימוש בחומרי הדברה וכימיקלים המובילים לזיהום קרקע ומקורות מים. תהליכים אלה גם צורכים אנרגיה רבה ומייצרים פליטות גזי חממה.
עיבוד וצביעה
תהליך העיבוד והצביעה של הבדים כולל שימוש בתרכובות כימיות רעילות, ומכונות חימום שפועלות על דלקים פוסיליים. מפעלים רבים פועלים במדינות שבהן החשמל מיוצר בעיקר מפחם – מה שמחריף את טביעת הרגל הפחמנית.
תחבורה והפצה
הבגדים מיוצרים לעיתים ביבשת אחת, נארזים בשנייה, ונמכרים בשלישית. ההובלה הבינלאומית – דרך אוויר וים – תורמת לא מעט לפליטות הפחמן של כל פריט לבוש.
המותגים הגדולים – שקט תעשייתי או שיתוף פעולה?
מותגים בינלאומיים רבים מפרסמים יוזמות "ירוקות", אך בפועל רבים מהם ממשיכים לייצר כמויות עצומות של בגדים באותם דפוסים מזהמים. הנה דוגמאות בולטות:
H&M –
חברת האופנה השוודית מצהירה על מהלכים סביבתיים, אך מבקריה טוענים שיותר מ-90% ממוצריה עדיין מיוצרים בתנאים מזהמים וללא בקרה סביבתית אמיתית.
Inditex (ZARA) –
זארה, שמייצרת מאות קולקציות בשנה, מתמקדת בעיקר בייצור מהיר. כמות הפליטות פר פריט גבוהה משמעותית מהמקובל.
Nike –
נייקי הציגה מהלכים של מחזור ושימוש בבדים חדשניים, אך מדו"חות סביבתיים עולה שהתלות באנרגיה מזהמת נשארה גבוהה.

נזק חברתי כפול: גם מזהם, גם מנצל
פליטות הפחמן הן לא רק עניין סביבתי. ברוב המקרים, המפעלים שמזהמים ביותר ממוקמים באזורים עניים – במדינות מתפתחות שבהן התושבים לא נהנים מהבגדים שהם מייצרים, אלא סובלים מתנאי עבודה קשים ומזיהום אוויר ומים.
התוצאה: קהילות שלמות מתמודדות עם בריאות לקויה, תחלואה גבוהה, ומחסור בגישה למים נקיים – בגלל בגדים שנמכרים במדינות עשירות.
אז מה אנחנו – הצרכנים – יכולים לעשות?
1. לבחור פחות, לבחור נכון
מלתחת קפסולה – מספר מצומצם של פריטים איכותיים שמתאימים להרבה שילובים – יכולה לצמצם רכישות אימפולסיביות ומיותרות.
2. לתמוך במותגים מקומיים או ירוקים
לקנות ממותגים שמציגים שקיפות בשרשרת האספקה, עובדים עם חומרים טבעיים ובלתי מזהמים.
3. יד שנייה ושכירות
רכישת בגדים מיד שנייה או שכירת בגדים לאירועים חוסכת ייצור חדש ומפחיתה פסולת.
4. להימנע מזריקה לפח
תרומה, מחזור או החלפה – במקום לזרוק בגדים לאשפה, יש אופציות שיכולות לשמר ערך ולהפחית פחמן.
מבט קדימה: עתיד פחות פחמני
העולם האופנתי כבר מתחיל להשתנות – לאט, אך בטוח. חומרים חדשים כמו עור מקקטוס, בדים מבוססי אצות, פשתן אורגני ופוליאסטר ממוחזר הופכים לנפוצים יותר. רגולציה באירופה דורשת מהמותגים לדווח על טביעת הרגל הפחמנית של מוצריהם.
ככל שהצרכנים ידרשו יותר, והמותגים יגיבו, כך נוכל לראות שינוי של ממש – שבו אופנה אינה באה על חשבון העתיד של כדור הארץ
סיכום:
הנתונים ברורים: תעשיית האופנה היא בין הגורמים המרכזיים לפליטות גזי חממה, והיא משפיעה לא רק על הסביבה – אלא גם על קהילות שלמות שחיות בסביבת מפעלים מזהמים.
אבל העתיד לא חייב להיראות כך. עם יותר מודעות, רגולציה וצרכנות חכמה, אפשר לייצר אופנה אחרת – אופנה שמכבדת את האדם, את הסביבה ואת הדורות הבאים.
כתבות מובילות










