חברות B-Corp בישראל – איך עושים עסקים עם אג'נדה חברתית וסביבתית

מהפכה שקטה בעולם העסקי: B-Corp בישראל כמודל לעסקים שלא מוותרים על ערכים

בעשור האחרון התרחשה תזוזה משמעותית בעולם העסקי – מעסקים שמונעים רק מרווחים, לעסקים ששואפים ליצור גם השפעה חברתית וסביבתית. את המעבר הזה אפשר לראות בצורה חדה במודל B-Corp: סטנדרט עולמי חדש לעסקים שמחויבים ליותר מעצמם. בישראל, למרות גודלה הקטן, צומח דור חדש של חברות שמאמצות את המודל הזה, מבקשות לנהל עסק בריא כלכלית – אבל גם מוסרי וערכי. כתבה זו תצלול אל תוך עולם ה-B-Corp המקומי, תפרט את תהליך ההסמכה, תדגים באמצעות חברות מובילות ותבחן את הערך העסקי, החברתי והתרבותי של השינוי.

מה זה בכלל B-Corp ולמה זה חשוב?

מודל B-Corp נולד מתוך הבנה שהעולם זקוק לעסקים טובים יותר – לא רק רווחיים יותר. תאגיד B (או בשם המלא: Benefit Corporation) הוא עסק שפועל למטרות רווח, אך גם למען טובת הציבור והסביבה. זהו לא עוד תו ירוק סמלי – אלא תהליך מדוד, מחייב, שמלווה בבקרה ודרישות פורמליות. ההסמכה מוענקת על ידי גוף עצמאי – B Lab – שמדרג את פעילות החברה לפי חמישה מדדים עיקריים: ממשל תאגידי, עובדים, קהילה, סביבה ולקוחות.

התוצאה? חברות B-Corp נמדדות לא רק לפי מה שהן עושות, אלא לפי האופן שבו הן עושות זאת – איך הן מתייחסות לעובדים, אילו חומרים הן משתמשות בהם, עד כמה הן מחוברות לקהילה, ואיך הן תורמות להפחתת פגיעה סביבתית.

תהליך ההסמכה – לא לכולם, אבל שווה לנסות

כדי להיות מוסמך B-Corp, העסק עובר תהליך שבוחן לעומק את פעילותו:

  • הערכת השפעה: מילוי שאלון בן מאות סעיפים, שבודק כיצד העסק מתנהל בפועל – מבחינת שכר, תנאים, שרשרת האספקה, קיימות, תרומה לחברה ועוד.

     

  • עמידה ברף ציונים: כדי לקבל הסמכה, יש לצבור מינימום של 80 מתוך 200 נקודות. רוב החברות שלא מגיעות לכך – נכשלות בשלב הזה.

     

  • ביקורת חיצונית: B Lab מבצעת בדיקה מקיפה ויכולה לבקש מסמכים, אישורים, ואף לשלוח מבקר פיזי לחברה.

     

  • שקיפות: הנתונים מתפרסמים לציבור, וחלק מהדוחות חייבים להיות נגישים באתר B-Corp.

     

  • חידוש: ההסמכה ניתנת לתקופה של שלוש שנים בלבד – לאחר מכן יש לעבור שוב את התהליך.

     

האם מדובר בתהליך קל? לא. אבל חברות רבות מעידות שזהו תהליך משנה תרבות ארגונית, כזה שמעודד אותנטיות, בונה אמון ומסייע בהגדרה מחדש של מטרות.

חברות ישראליות שמובילות את הדרך

UBQ Materials – להפוך זבל לזהב

UBQ Materials פועלת בנגב ומציגה פיתוח טכנולוגי פורץ דרך: הפיכת פסולת אורגנית לפולימר תעשייתי בר-קיימא. החברה זכתה בפרסים בינלאומיים ומספקת פתרון גם סביבתי וגם תעשייתי. ההסמכה כ-B-Corp הייתה עבורם לא רק חותמת – אלא הצהרת כוונות גלובלית.

Tipa – אריזות שמתכלות באמת

Tipa פיתחה פתרונות אריזה ביולוגיים שמתפרקים כמו קליפת תפוז. החברה פונה לשווקים בינלאומיים ומובילה שיח עולמי על סוף עידן הפלסטיק. B-Corp עבורם הוא חלק מהמהות, לא רק מהשיווק.

Value Squared – ייעוץ עם ערך מוסף

החברה מספקת ייעוץ אסטרטגי בתחום הקיימות ומלווה ארגונים שמבקשים לעבור שינוי ערכי. הם עצמם מוסמכי B-Corp – ומציעים לעסקים אחרים את אותו הנתיב. עבורם, להיות B זה לא מיתוג – אלא אחריות מוסרית.

למה זה שווה את זה? היתרונות הכלכליים

יש מי שיטען שמדובר בעוד 'אופנה עסקית'. אחרים – יאמרו שמדובר בהכרח הישרדותי. בפועל, יש ל-B-Corp גם יתרונות כלכליים ברורים:

  • מותג עם אמינות: בעולם שבו צרכנים בוחנים לעומק את ערכי החברה – הסמכת B-Corp היא תו שמבדל אותך מיד.

     

  • גיוס טאלנטים: עובדים, בעיקר צעירים, מחפשים משמעות. חברות B-Corp נתפסות כמקום שמעריך את האדם, לא רק את הרווח.

     

  • משקיעים ערכיים: יותר ויותר גופים מוסדיים, קרנות ESG, משקיעים רק בחברות עם מדדים סביבתיים-חברתיים. B-Corp הוא כרטיס כניסה.

     

  • שיפור מערכתי: ההערכה מאלצת את החברה לבדוק לעומק את עצמה – וכתוצאה מכך לשפר תהליכים, מבנה, ניהול.

אתגרים ומבקרים – האם כל B-Corp באמת טובים?

כמובן שלא הכל מושלם. חלק מהביקורת על B-Corp נובעת מכך שיש חברות שקיבלו הסמכה – אף שבפועל הן משקיעות בחברות דלקים או שותפות בפרויקטים שנויים במחלוקת. כך לדוגמה, אחת מהחברות הגלובליות שקיבלה הסמכה, נחשפה כמי שמחזיקה מניות בתאגידי נפט.

מעבר לכך, חברות קטנות ובינוניות רבות מרגישות שהתהליך מותאם לחברות אמריקאיות או מערביות גדולות – ופחות למציאות הישראלית המורכבת. לעיתים גם העלויות הכספיות של הליווי והייעוץ הנדרש כדי לעבור את ההסמכה – גבוהות מדי.

אף על פי כן, המודל ממשיך לצבור תאוצה, בעיקר משום שאין לו חלופה ראויה אחרת שכה מקיפה ורב-ממדית.

הקשר הישראלי – ייחודיות ואתגר

בישראל פועלות כיום עשרות חברות B-Corp, אך הפוטנציאל גדול הרבה יותר. הקשר הישראלי מורכב: מצד אחד, החדשנות המקומית והחיבור לעולם הערכי של "תיקון עולם" מספקים קרקע פורייה. מצד שני, היעדר תמיכה ממשלתית, רגולציה מסורבלת ולעיתים גם חוסר מודעות – מקשים על אימוץ המודל.

יזמים רבים מדווחים על קושי בהסברה: לקוחות וספקים לא תמיד מבינים מה זו ההסמכה, ולעיתים אף מזלזלים בה כ"שטות של הייטקיסטים". עם זאת, יש גם מגמה הפוכה – של עניין הולך וגובר מצד חברות ציבוריות ומוסדיות, שמבקשות לבדל עצמן.

עתיד ה-B-Corp – לאן ממשיכים מכאן?

העתיד של מודל B-Corp תלוי באיזון עדין: שמירה על סטנדרטים גבוהים – תוך פתיחת שערים לחברות נוספות. כבר היום יש מגמות מעניינות:

  • מדידת השפעה מדויקת יותר: שימוש בכלים דיגיטליים לניטור ובקרה.

  • שילוב עם רגולציה: מדינות באירופה מתחילות לשקול רגולציה שתעניק יתרונות מס לשחקנים מאושרים.

  • התרחבות לענפים חדשים: תחומים כמו בריאות, בנייה, פיננסים – מצטרפים בהדרגה

סיכום: לבחור להיות עסק אחר

להיות B-Corp בישראל זה לא טרנד. זו בחירה. לבחור למדוד הצלחה לא רק לפי שורת הרווח – אלא לפי איך השגת אותה. לבחור לשים אנשים, קהילה וסביבה – בלב העשייה. זו לא דרך קלה. אבל זו הדרך היחידה שמובילה לשינוי אמיתי.

עם עלייה במודעות, גידול במספר היועצים והנכונות של שוק ההון לתגמל חברות אחראיות – ייתכן שהמודל הזה עוד יהפוך לנורמה. עד אז, החברות שכבר עברו את הדרך, הן לא רק השראה – הן הבסיס לכלכלה.

כתבות מובילות