פסגת האקלים הבאה: מה על הפרק ואיך זה ישפיע על המזרח התיכון?

מציאות בשטח – איך שינויי האקלים כבר מכים באזור

סופות אבק, עלייה במחלות, ומוות עקב חום

בשנים האחרונות נרשמו שיאים מדאיגים:

• 53 מעלות בבגדד ביולי 2023
• יותר מ־60 ימי אבק בישראל תוך שנה
• מגפות עונתיות כמו דלקת המוח בצפון אפריקה
• ירידה חדה בזמינות מזון מקומי
• גלי פיטורים במגזר החקלאי

הפסגה הקרובה לא יכולה עוד להתמקד בתיאוריה – המזרח התיכון כבר חווה את הקטסטרופה.

פליטי אקלים – הגירה שמשנה דמוגרפיה

בעשור הקרוב צפויות הגירות מאסיביות ממדינות שיתקשו להתמודד עם אובדן מים או אדמה פורייה. מעריכים כי עד 2035 יהיו כ־50 מיליון פליטי אקלים ממדינות כמו סודן, לוב, עיראק, ותימן. מרביתם ינדדו לתוך המזה"ת – לא לאירופה.

שיתופי פעולה – בין אינטרס למציאות

מים תמורת אנרגיה – המודל של ירדן־איחוד האמירויות־ישראל

הסכם פורץ דרך בין ירדן לאמירויות, שבו ירדן תספק חשמל סולארי לישראל וזו תספק לה מים מותפלים, הפך לדגם אפשרי לשיתוף פעולה אזורי. הוא עשוי להתרחב בפסגה הקרובה לשיתופי פעולה נוספים.

ידע ישראלי – תשתיות אזוריות

המומחיות של ישראל בהתפלה, פינוי שפכים, ניהול חקלאות חכמה ואגירת אנרגיה – יכולה להועיל לאזור כולו. הפעלת שיתופי פעולה עם מרוקו, בחריין ואפילו לבנון (דרך גופים אזרחיים) יכולה לשנות את מאזן הכוחות הסביבתי.

חסמים וסכנות בדרך

אינטרסים כלכליים סותרים

הפסגה צפויה להיתקל בהתנגדות למדיניות הפחתת סובסידיות לדלקים – דבר שעלול לייקר את עלות המחיה במדינות לא יציבות. גם החשש לפיטורים מתעשיית האנרגיה המסורתית פוגע במוטיבציה לשינוי.

היעדר נתונים

באופן כמעט מדהים, מדינות רבות באזור אינן מפרסמות נתוני פליטות עדכניים או אמינים. במצרים, בלבנון, בעיראק ובאיראן – אין מערכות ניטור מסודרות. גם בישראל, הדוחות הלאומיים מוגשים באיחור ולעיתים חסרי פירוט קריטי.

איך יראה המזרח התיכון ביום שאחרי הפסגה?

תרחיש חיובי: שיתוף פעולה, חדשנות וזרימת השקעות

• רגולציה חוצה גבולות לניהול מקורות מים
• בניית רשת חשמל משותפת
• עידוד חקלאות מותאמת אקלים
• השקעות של קרנות אירופאיות בפרויקטים אזוריים
• קידום פרויקטים חינוכיים סביבתיים משותפים לבני נוער במזה"ת

תרחיש של קיפאון: חוסר הסכמה, חוסר שקיפות, ותוצאה – קיץ של הרס

העולם ממשיך להתחמם, משקיעים נוטשים אזור בלתי צפוי, והמזרח התיכון הופך לזירה של חורבן אקלימי ופוליטי.

סיכום: פסגת האקלים היא לא עוד דיון – היא הזדמנות להציל את האזור

הפסגה הקרובה היא לא עוד אירוע אקולוגי. היא נקודת הכרעה: האם המזרח התיכון יתעורר – או יקרוס. השאלה היא לא רק סביבתית – אלא קיומית. המים, האנרגיה, המזון, הבריאות והביטחון של מיליונים תלויים בשאלה אם המנהיגים ישכילו להבין שהשעה דוחקת.

דווקא במציאות גיאופוליטית רוויית קונפליקטים, האקלים מציע שפה משותפת. כי גם אוויר חם לא מבחין בין יהודי לערבי, וגם חקלאי בלבנון רוצה את אותם העננים שמייחל להם החקלאי בגולן.

כוחנו בידינו – ואם לא ננצל אותו עכשיו, ייתכן שלא נוכל יותר.