תלמידי תיכון שהצילו נחל – כך התחיל קמפיין שגרר שינוי חקיקתי

שלב שני – פעילות שטח

אחרי כמה פגישות, הם החליטו להתחיל בפעולה פשוטה אך בולטת – ניקוי הנחל. הם פרסמו פוסט בפייסבוק של בית הספר, קראו להורים, חברים ושכנים להגיע, והצליחו לארגן עשרות אנשים בשבת בבוקר.

האירוע הראשון היה מרגש, אך גם קשה. הם מילאו שקיות על גבי שקיות בפסולת, מצאו צמיגים ישנים, רהיטים שבורים ואפילו מקרר. בסוף היום המים נראו נקיים יותר, אבל התלמידים הבינו שהבעיה עמוקה יותר – הזיהום ממשיך לזרום מדי יום.

"זה כמו לשפוך מים לכלי מחורר," אמר אחד מהם למקומון. "אם לא נסגור את מקור הזיהום – כל מה שאנחנו עושים סתם".

שלב שלישי – שימוש במדיה החברתית

הם הבינו שכדי להשפיע באמת, הם צריכים חשיפה ציבורית רחבה. בעזרת שיעורי תקשורת בבית הספר, הם הפיקו סרטון קצר שהציג תמונות "לפני ואחרי" של הנחל, ראיונות עם תושבים, והסבר קצר על הבעיה. הסרטון הופץ בטיקטוק, אינסטגרם ופייסבוק – וצבר אלפי צפיות בתוך ימים ספורים.

התגובות לא איחרו להגיע: אנשים מהאזור הצטרפו למאבק, עיתונאים יצרו קשר, ואפילו סגן ראש העיר הגיע לראות בעצמו.

שלב רביעי – פנייה לרשויות

בשלב הזה, התלמידים כבר לא היו רק "חבורה של בני נוער עם רצון טוב". הם הגיעו לישיבות מועצת העיר, הציגו מצגת מסודרת, והציגו נתונים על זיהום המים. הם דרשו תוכנית פעולה לניקוי הנחל ומניעת זיהום נוסף.

בתחילה, הפקידים ניסו להרגיע אותם בהבטחות כלליות. אבל התלמידים לא ויתרו. הם פנו לכתבים סביבתיים, העלו פוסטים חריפים, והפעילו לחץ ציבורי.

שלב חמישי – השגת שותפים חזקים

הפריצה הגדולה הגיעה כשהם הצליחו לשכנע עמותה סביבתית ארצית להצטרף למאבק. העמותה הביאה עורך דין שהתמחה בדיני סביבה, וכך נולדה דרישה רשמית לשינוי מעמדו של הנחל.

העמותה והעורך דין ניסחו הצעת חוק שתאפשר להכריז על הנחל כ"שמורת טבע עירונית", מה שיחייב את העירייה להגן עליו בחוק.

מהנחל לכנסת – הדרך לשינוי חקיקתי

המאבק קיבל תאוצה. נציגי התלמידים הוזמנו לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת. הם הציגו מצגת עם תמונות קשות מהשטח לצד תמונות של המאבק המוצלח שלהם. אחד התלמידים הקריא מכתב מרגש שכתבה סבתו, שסיפרה איך בילתה בילדותה בנחל ואיך היום היא לא מעזה להתקרב אליו.

הסיפור האותנטי של בני הנוער הרשים את חברי הכנסת, וחלקם הצהירו שיתמכו בהצעת החוק.

החקיקה – הישג היסטורי

כעבור חודשים של דיונים, לובי ושכנוע – החוק עבר. הנחל הוכרז כשמורת טבע עירונית, תקציבים הוקצו לשיקום אקולוגי, והעירייה חויבה להתקין מערכת לטיהור המים הזורמים אליו.

התלמידים חגגו בטקס חגיגי על גדת הנחל – שהמים בו התחילו סוף סוף להתבהר.

ההשפעה – הרבה מעבר לנחל אחד

הסיפור של הנחל הפך לסמל. קבוצות תלמידים מבתי ספר אחרים התחילו לפעול לשמירה על מקורות מים נוספים בארץ. עמותות דיווחו על עלייה במעורבות הציבורית במיזמים סביבתיים.

המדיה הארצית פרסמה כתבות מעקב על השיקום, והפוליטיקאים הבינו שהציבור, ובעיקר הנוער, לא מוכן לשתוק יותר כשמדובר בסביבה.

המסר – כל אחד יכול לשנות

אחד הדברים המדהימים ביותר בסיפור הזה הוא שהוא לא התחיל בפקודת ראש עיר או בעמותה גדולה – אלא בקבוצת בני נוער שראו משהו לא בסדר והחליטו לעשות מעשה.

הם הוכיחו שלא צריך לחכות לגיל מסוים כדי לשנות מציאות. מספיק רצון, תכנון ויכולת להתמיד – והשינוי יגיע.